מחנה יהודה. השוק. השוק הפתוח של ירושלים. קראו לזה איך שתרצו, אבל זה אולי המקום האהוב עלי בירושלים. מאז הטיול הראשון שלי לפני חמישה חודשים וחצי, עם סיור פרטי שהועבר לי על ידי אחייני, חיים, אני חוזרת כל שבוע, לפעמים פעמים או שלוש בשבוע. הוא הכיר לי את כל החנויות האהובות עליו- תבלינים, פירות וירקות, לחם, דגים, קצב, וכן הלאה. חלק מהחנויות האלה הפכו להיות האהובות עלי גם כן, אבל אני כבר מכירה את האזור ממש טוב. נהייתי לקוחה קבועה, וזה תמיד כל כך כיף לראות חיוך על הפנים של בעלי החנות, בגלל שבאתי
בעלי החנויות עובדים ממקודם בבוקר עד מאוחר בלילה, נותנים לכל אחד חיוך, ואולי מתנה לידיהם- פלאפל, כוס קפה, תות מתוק או מאפה. הצבעים, הצלילים, זה תמיד מטריף חושים כשהולכים שם. אני מספיק ברת מזל בשביל שהשוק יהיה רק אוטובוס אחד ממנני, ואני לעולם לא הולכת לשם בלי העגלה שלי- אפילו אם אני נראית כמו סבתא! אני זוכרת שפעם הלכתי בלי עגלת השוק שאני כל כך אוהבת, וזה היה אסון. זרועותיי היו שבורות, וכפות ידיי היו אדומות. אני לא אעשה את הטעות הזאת שוב
החלטתי שאחרי כמעט שישה חודשים של היכרות את בעלי הבסטות, אכניס אותם לבלוג. תהנו! ובואו לבקר ותפגשו אותם בעצמכם
?
?
איוב ובנו, גל, ב”פירות של איוב”. הבסטה של איוב נמצאת בשוק כבר 31 שנה. הוא מוודא שהוא מוכר רק את הפירות הטובים ביותר שבעונה. הוא אומר, “אם זה לא בעונה, לא תראו את זה כאן”. אני חושבת ששלושת הדברים הטובים ביותר ביותר בבסטה שלו הם שהוא עובד יחד עם הבן שלו, הלקוחות שלו הם מאוד נאמנים, והוא מקבל כרטיס אשראי
רק לאחרונה, כשקניתי את התותים הכי בשלים ואדומים, ב14 שקל לקילו, הוא נתן לי יותר מדי עודף. כשחזרתי, הוא אמר לי “לא, זאת המתנה שלי בשבילך!”. זה דברים כאלו, שגורמים לי לרצות לחזור לאותה החנות. תודה איוב וגל
ניסים ומוחמד, באטליז מזרחי חלק
ניסים הוא קצב ב16 השנים האחרונות, מאז שהוא בן 23. הוא יודע מה הבשר הטוב ביותר לכל סוג של מנה שתרצו לבשל. כשאני קונה אצלו, אני קונה את הבשר למרק ולצ’ולנט שלי. מוחמד אומר שהוא נהיה קצב בגיל 14, כשהוא הולך בעקבות סביו, אביו וכל אחיו
אני זוכרת שבפעם הראשונה שקניתי שם, ניסים נתן לי מתנה- רגלי פרה! סירבתי לזה, ואמרתי שלעולם לא אטעם דבר כזה. הוא היה מאוד מאוכזב מחוסר הרצון שלי להתנסות במה שהוא קורא מעדן. כשחזרתי הביתה וסיפרתי את הסיפור, בעלי אמר שהייתי צריכה לקחת את זה בשביל סבתא שלנו! בפעם הבאה, כשחזרתי ואמרתי לו שטעיתי, והייתי צריכה לקבל את המתנה בחן, הוא מיד עטף את הרגליים ונתן לי אותם. אמרתי לו שסבתא שלי תשמח! והיא אכן שמחה
בעודי מדברת עם ניסים, חבר שלו, תומר, כבאי מגבעת זאב (מה הסיכויים?! קראו את https://tovainisrael.wordpress.com/2016/02/15/710/ ), מגיע לדלפק. שאלתי אותו, “במילה אחת, תאר את ניסים”, הוא ענה, “הוא חבר שלי, אחי הגדול, הקצב שלי”. אני לא אגלה לו, אבל זו הייתה יותר ממילה אחת
איציק, דוד ושלומי אוזרקו, ב”מאפיית מרציפן”. כולם אוהבים את הרוגעלכים הדביקים, החמים והטריים ישר מהתנור. תיירים אורזים אותם לעצמם כדי להחזיר אותם הביתה. זה תמיד הביקור שלי בערב שבת כדי לקחת קינוח. המוטו החדש שלי הוא, “למה לאפות, כשאת יכולה לקנות ממרציפן?”. החלק האהוב עלי במרציפן הוא האירוח שלהם. אם הרוגעלך שהם יודעים שאני רוצה לקנות, לא מוכנים, הם מביאים לי כוס תה חמה בזמן שאני מחכה. הבחורים שעובדים שם, מתן וליאור, לא רצו להצטלם, אבל חשוב לציין ששניהם כל כך אוהבים לעזור וחברותיים
דוד, הדוד של איציק, אבא של שלומי, אומר “אני אוהב לחיות בישראל, אבל לא אשקר… אני אוהב את אמריקה. אבל זה המקום הטוב ביותר בשביל יהודים”. הוא צודק
איציק רוצה שכולם ידעו שהכי חשוב זה לשמור את התורה.. זה הדבר העיקרי
שלומי בדיוק השתחרר מהצבא, שם שירת בגדוד קדם של חילוץ והצלה. תודה וכל הכבוד
https://www.youtu.be/LxfJG1hQka8
יצחק הלוי מ”חנות תות בננה”. אם אתם שומעים מישהו שר שירים מקוריים על כל פרי שהוא מוכר, זה יצחק הלוי. הוא הבסטיונר הכי אנרגטי שראיתי! אין סיכוי שתחלפו על פני הבסטה שלו מבלי לקנות ממנו. הוא אומר, את רוצה רק לקנות ממני, כי אני נאמן. אני אומר לך מה טוב, ואם משהו לא טוב
אושרי מ”ממתקי דודו”. אושרי תמיד שמח- איך אפשר לא להיות, כשאתה עובד בחנות ממתקים?! החנות שלו היא המקום אליו אני הולכת, בכל פעם שהילדים שלי צריכים להביא פינוק מיוחד לבית הספר. הם אוהבים במיוחד את המסטיקים העגולים הגדולים
השקפתו של אושרי על החיים בשוק היא כזו: החיים בשוק מאוד מעניינים. אתה פוגש כל מיני סוגים של אנשים, מכל הקבוצות האתניות בעולם. אפשר למצוק כמעט הכל כאן! הכל כאן טרי. אישית, כל יום אני לומד כאן דבר חדש. יש לי הרבה חברים שהכרתי כאן. כשאתה בא לשוק, זו חוויה. השוק מלא במקומות חדשים כמו מסעדות ובתי קפה. באמת, ירושלים היה העיר שהכי כיף לבקר בה, בגלל האווירה המיוחדת. יש כאן אנשים חמים, ומקומות מיוחדים כמו הכותל, שוק מחנה יהודה ועוד הרבה
אני מצפה לעשות את הקניות שלי לפורים בחנות שלו בקרוב
TovaInIsrael with Nino
נינו פרץ ב”סופרמרקט חד פעמי”. נינו מנהל את הבסטה שלו, הכי גדולה בשוק- 200 מטר, במשך 13 שנה. הוא מנהל אותה כעסק משפחתי- עם אשתו ושני בניו, “הבנים היפים שלי”. הוא אומר שיש לו את המחירים הכי טובים בירושלים! אני מוודאת לקנות את הציוד המשרדי ומכשירי הכתיבה שלי ממנו. מסתבר שאני בחברה טובה, כי נינו אומר שכאן ראש הממשלה בנימין נתניהו קונה את כל הדברים בשביל למלא את המחסן שלו! אבל אני בספק אם הוא מסתובב עם עגלה- הוא בטח מקבל את זה במשלוח
אני שמחה לומר שיש לי חברים במקומות חשובים! נינו הוא המנהל של הועד של כל השוק. מרשים! הוא גם הגבאי, הבעל קורא והחזן של בית הכנסת שלו בפסגת זאב. הוא אומר שזה בנוסח מרוקו! זו יכולה להיות חוויה אחרת בשבילי
אבל הסיפור האהוב עלי על נינו, הוא כשהוא נתן לי ברכה בפעם הראשונה שפגשתי אותו. שילמתי בקופה, והוא אמר “שחייך יהיו יפים כמוך”. איזה מתוק
תומר מ”היזדי”. החנות של תומר היא בהירה, מלאת צבעים ומריחה מדהים! הריח מכל התבלינים השונים יכול לגרום לכם לסחרחורת! תשאפו אותו פנימה! תומר הוא מרוקאי מפריז, צרפת. אחיו ואחותו עדיין גרים שם. הוא נמצא בשוק 13 שנה, ומוכר תבלינים מכל העולם, בעיקר ממרוקו ופרס. בשלט שלו כתוב שיש לו את המחירים הטובים ביתר בשוק
אדיר ואשר מ”ממלכת החלבה”. אדיר ואשר לא עובדים כאן הרבה זמן, אבל הם מתמצאים בחלבה. אדיר אומר לי שהם מוכרים 101 סוגים שונים של חלבה, ו-22 סוגים של טחינה. שניהם אומרים שזה כל כך כיף לעבוד כאן, ולגרום לאנשים לטעום את הטעמים השונים. הם הצליחו איתי- זו הייתה הפעם הראשונה שטעמתי חלבה! טעים! בזמן שהם עובדים בלימודים, הם מצפים לקראת תחילת שירותם הצבאי. בהצלחה להם
שמואל ובועז מ”מעדני צדקיהו”. עסק משפחתי אחד, עם שתי בסטות אחת מול השניה. הם נמצאים באותו מקום מאז 1967, אבל הם אומרים שהעסק קיים כבר מ1947, לפני קום המדינה, כשסבא ואבא שלהם הקימו אותו, והעבירו אותו הלאה לילדיהם. הם משתכנים כולם בנחלאות, בבניין בן שלוש קומות- כמשפחה אחת שמחה! האח הנוסף שלהם, ירון, וגיסו, יוסי, עובדים שם גם כן. אני תמיד שואלת את יוסי מה שלומו, אחרי ששמעתי שעבר תאונת אופניים. ברוך השם הוא בסדר! בועז מספר שהוא אוהב אות השוק- הוא מלא באנשים מעניינים- לעולם לא משעמם, ויש תמיד בלאגן
?
?
דוד, טוביה, ניר ואסף ב”דוד דגים”. דוד ובנו, טובה, אוהבים לעבוד אחד ליד השני. הם נמצאים במקום הזה במשך 31 שנה, אבל בעסק כבר 45 שנה, החל ממלחמת יום כיפור. דוד אוהב לעבוד בשוק, בגלל כל האנשים הנחמדים והמעניינים. זה תענוג עבורו לראות את אותם אנשים שקנו ממנו, ממשיכים לחזור, ומביאים את הנכדים שלהם בשביל ההתרגשות
ניר, אולי הבחור השמח ביותר בשוק, אוהב את החיים! הוא עובד ב”דוד דגים” במשך 5 שנים. כששאלתי אותו מה הוא ירצה שאכתוב, הוא אמר “זה יום יפה! אני אוהב דגים, אנשים ואת מזג האוויר!”, החיוך שלו מדבק
אסף, שעובד כאן שנה, מגלה שהוא נולד בירושלים, אבל חי בבוסטון כילד. הוא אוהב לגור שוב בארץ. כאשר הוא לא עובד כאן, הוא לומד קדרות באוניברסיטה
הסיפור האהוב עלי מדוד דגים, הוא מהפעם השניה שלי בשוק. לאחר שהאחיין שלי הביא אותי לכאן בפעם הראשונה, הוא אמר, “זו חנות הדגים היחידים שכדאי לך לקנות ממנה!”. לכן כשחזרתי בפעם הבאה, שאלתי מישהו- “אתה יכול להפנות אותי ל”דוֹד של הדגים”? הבחור ששאלתי, התחיל לצחוק- הוא אמר “זה לא דוֹד, זה דָוִד!”. אני עדיין חושבת שהשם שלי לחנות חמוד יותר! סליחה דוד
